תנ"ך על הפרק - איוב לז - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

איוב לז

785 / 929
היום

הפרק

אַף־לְ֭זֹאת יֶחֱרַ֣ד לִבִּ֑י וְ֝יִתַּ֗ר מִמְּקוֹמֽוֹ׃שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃תַּֽחַת־כָּל־הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ וְ֝אוֹר֗וֹ עַל־כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃אַחֲרָ֤יו ׀ יִשְׁאַג־ק֗וֹל יַ֭רְעֵם בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ וְלֹ֥א יְ֝עַקְּבֵ֗ם כִּֽי־יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ׃יַרְעֵ֤ם אֵ֣ל בְּ֭קוֹלוֹ נִפְלָא֑וֹת עֹשֶׂ֥ה גְ֝דֹל֗וֹת וְלֹ֣א נֵדָֽע׃כִּ֤י לַשֶּׁ֨לַג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ וְגֶ֥שֶׁם מָטָ֑ר וְ֝גֶ֗שֶׁם מִטְר֥וֹת עֻזּֽוֹ׃בְּיַד־כָּל־אָדָ֥ם יַחְתּ֑וֹם לָ֝דַ֗עַת כָּל־אַנְשֵׁ֥י מַעֲשֵֽׂהוּ׃וַתָּבֹ֣א חַיָּ֣ה בְמוֹ־אָ֑רֶב וּבִמְע֖וֹנֹתֶ֣יהָ תִשְׁכֹּֽן׃מִן־הַ֭חֶדֶר תָּב֣וֹא סוּפָ֑ה וּֽמִמְּזָרִ֥ים קָרָֽה׃מִנִּשְׁמַת־אֵ֥ל יִתֶּן־קָ֑רַח וְרֹ֖חַב מַ֣יִם בְּמוּצָֽק׃אַף־בְּ֭רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹרֽוֹ׃וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת ׀ מִתְהַפֵּ֣ךְבתחבולתובְּתַחְבּוּלֹתָ֣יולְפָעֳלָ֑ם כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀ עַל־פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃אִם־לְשֵׁ֥בֶט אִם־לְאַרְצ֑וֹ אִם־לְ֝חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן ׀ נִפְלְא֬וֹת אֵֽל׃הֲ֭תֵדַע בְּשׂוּם־אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶ֑ם וְ֝הוֹפִ֗יעַ א֣וֹר עֲנָנֽוֹ׃הֲ֭תֵדַע עַל־מִפְלְשֵׂי־עָ֑ב מִ֝פְלְא֗וֹת תְּמִ֣ים דֵּעִֽים׃אֲשֶׁר־בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים בְּהַשְׁקִ֥ט אֶ֝֗רֶץ מִדָּרֽוֹם׃תַּרְקִ֣יעַ עִ֭מּוֹ לִשְׁחָקִ֑ים חֲ֝זָקִ֗ים כִּרְאִ֥י מוּצָֽק׃ה֭וֹדִיעֵנוּ מַה־נֹּ֣אמַר ל֑וֹ לֹ֥א־נַ֝עֲרֹ֗ךְ מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃הַֽיְסֻפַּר־ל֭וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אִֽם־אָ֥מַר אִ֝֗ישׁ כִּ֣י יְבֻלָּֽע׃וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃מִ֭צָּפוֹן זָהָ֣ב יֶֽאֱתֶ֑ה עַל־אֱ֝ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד׃שַׁדַּ֣י לֹֽא־מְ֭צָאנֻהוּ שַׂגִּיא־כֹ֑חַ וּמִשְׁפָּ֥ט וְרֹב־צְ֝דָקָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽה׃לָ֭כֵן יְרֵא֣וּהוּ אֲנָשִׁ֑ים לֹֽא־יִ֝רְאֶ֗ה כָּל־חַכְמֵי־לֵֽב׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
תחת כל השמים ישרהו - ואורו הוא הברק. ואמר רב סעדיה הגאון: כי על המקום ידבר. ואיננו נכון, כי איננו דבק בפסוקים שלמעלה ומטה ומלת ישרהו, כמו: משרת ענבים וזה הלשון ידוע בדברי רבותינו ז"ל: שורין. ויש אומרים: שהוא מן ישר והוא רחוק.ולא יעקבם - המ"ם סימן העבים והעניין לא יאחר מן לעולם עקב.כי לשלג יאמר - להיות בארץ וכבר הזכרתי בספר מאזני הלשון, כי כל דבר צריך לזמן ומקום, על כן ימצאו פעמים בלשון הקדש בלא אות בי"ת, כמו: הנמצא בית ה'.ביד כל אדם יחתום - יש אומרים: בצד כל אדם. יחתום - שהגשם ימנעם לצאת, לדעת כל איש מעשה שדהו. ואחרים אמרו: כי המקום יחתום ביד כל אדם המעשים שיעשו, והזכיר זה העניין בפסוק הזה, בעבור המטר כעניין אם תשמעו ונתתי מטר ארצכם. והקרוב אלי: כי על הזורע ידבר, כי אחרי ירידת הגשם יזרעו בני אדם והמקום יחתום ביד כל אחד ואחד מה שיהיה מהזרע.ותבא חיה במו ארב - בעת המטר.מן החדר תבא סופה - יתכן שהוא כמו חדרי תימן מפאת דרום כאשר פירשתי. וממזרים - יש אומרים: שהוא פאת צפון. ויש אומרים: ממזלות. ויש אומרים: שהוא מן: מזורה הרשת על עניין רחוק. והנכון בעיני: שהם כוכבים וכמהו: התוציא מזרות בעתו.במוצק - היא הארץ שהיא כנקודה באמצע הגלגלים.אף ברי - פירושו יש פעם, על כן אמר: אף כשיהיה האויר ברור והמקום יטריח עב. יפיץ - כמו: יפוצו מעינותיך ופירשו יפיץ ענן אורו, שפעם ירד הגשם והשמש נראה. ויש אומרים: כי הבי"ת שבמלת ברי משרת, ויפרש רי מן רויה וזה רחוק.והוא - המקום יסובב מסיבות. והנכון בעיני: שהוא על הגלגל שמתהפך בתחבולות המקום, לפעלי בני אדם.אם לשבט - להשחית הזרע. אם לארצו - או לשבט, כמו: אבנים גדולות וגשם בים, והנה הזכיר ג' עניינים: האחד למוסר, והשני לארצו ,בעבור צורך הארץ ושוכניה חסידים, כענין לפעלם. והשלישי לחסדו והנה ישוב אם לשבט אם לארצו פירוש לפעלם.התדע בשום אלוה עליהם - כאשר שם המקום, העבים על בני אדם. והופיע - והראה האור בתוך העננים. או תדע מפלשי עב – כמו: פלס מעגל רגלך כאלו הם שקולים בפלס.אשר בגדיך חמים - העניין ימי הקיץ, כי רובי הרוחות הם שמאליים, בעבור היות השמש בפאת שמאל. ורובי המפרשים אמרו: כי בהשקיט – בהגיע שהוא הפך שקט, ויאמרו כי כמהו ארץ יראה ושקטה וזה רחוק להיות מלה אחת מתפרשת לפירוש והפכו, ולא יהיה לה שינוי בבנין כמו שורש ושרש. ויותר נכון היה שיאמרו: התוכל להתחמם, אם לא היתה רוח דרומית?!תרקיע עמו - בחסרון ה"א התימה והשחקים הם על העבים, ונקראו כן בעבור היותם אויר דק והוא מן ושחקת ממנה הדק וכן נקראו רק ורקיע והם תחת הגלגלים, והענין האתה תעזור אותו, להרקיע השחקים ולשום אותם חזקים ולהיותם כראי מוצק, על כן יראה האור מהם.הודיענו מה נאמר לו - מה דעת יש לנו שנאמר לו למה כן?! וכן לא נוכל לערוך אליו מפני חשך, כי אנחנו בחשך.היסופר לו - ענינו אין צריך שיספר לו אדם, אם אמר איש בלבו, כי יחסר ממנו לא יועילנו. ורב האיי גאון ז"ל אמר: כי יבולע על השמש.ועתה לא ראו אור - והנה אין כח בידם אפילו לראות האור כשהעבים בשחקים, ובהיר שב לשמש והוא מן בהרות, עד שיבוא רוח ותטהר העבים.מצפון זהב יאתה - פירש זהב - זוהר השמים הדומה לעין זהב, כי מפאת צפון יחל להתזכך. ויש אומרים: שפירוש זהב הרוח שהיא זכה כזהב והראשון נכון. ועל אלוה נורא הוד - שיראה הודו של מקום בצאת השמש וישבחוהו בני אדם וישמחו.שדי לא מצאנוהו - נדע במעשיו שהוא שגיא כח ושגיא משפט: ורב צדקה לא יענה - מלבו, כי אם מחסרון המקבל כאשר הזכרתי מעט בתחלת פי' קהלת.לכן יראוהו אנשים - והוא לא יראה אפילו חכמי לב, כעניין הן גוים כמר מדלי. ורובי המפרשים יפרשו: יראה שישוב על כל חכמי לב, והעניין יראוהו ואם לא יראוהו.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך